fbpx
שקופית קודמת
שקופית הבאה

מסע שטח נשי

נשים שהן מאגמה – השאלון – יפית פלגר

יפית פלגר גדלה במושב, צמחה להיות דוקטור לפיזיקה ועד למסע החברים שלה היו רק גברים. למה כדאי להתקע איתה בג'יפ ומה היה הרגע הכי מרגש שלה במסע? קבלו את השאלון

מגלה בת כמה את?
ברור!!! בת 25 ואם ממש מתעקשים אז פלוס 12.

מאיפה?
גדלתי במושב בית גמליאל כילדת מושב טיפוסית: יחפה, נוסעת על אופניים לגן ומנסה כמו כולם לנהוג בטרקטור (עד שדרסתי את המלונה של הכלב) בין מטעי האפרסק בילדותי לשדות הארטישוק בבגרותי.

משפחה לא בוחרים?
גדלתי במשפחה בת חמישה ילדים ואני בת לאבא חקלאי ואמא שהיתה מורה לתפירה ודאגה להלביש אותנו במיטב הבגדים שיצאו תחת ידיה.
היום אני נשואה לשמואל ואמא לשלושה : הגדול חגג לא מזמן בר מצווה, הקטנה בת שנה ושמונה חודשים.

ורק בשביל הרזומה:
אני דוקטור לפיסיקה באוניברסיטת בר אילן, עובדת במכון לננוטכנולוגיה ואחראית על זוג מכשירים שנקראים FIB או בעברית "קרן יונים ממוקדת" וכדי שלא אאבד אתכן עכשיו אסביר שה-FIB הוא מכשיר שמאפשר לנו לבצע חיתוכים ולקבל תמונות של עצמים מאוד מאוד מאוד קטנים. כמה קטנים? דמיינו את הדבר הכי קטן שאתן רואות, למשל גרגר אבק או עובי של שערה? אז יותר קטן. באמצעות ה-FIB אנחנו מבצעים חיתוכים בסדרי גודל ננומטרים ( 1 ננומטר= 10-9 מטר ) ויוצרים כל מיני התקנים לצורכי מחקר ופיתוח ובדיקות בדגמים שונים.

לפני המסע – חוששת או נרגשת?
אני מגיעה מהתחום המדעי ולפני המסע כל החברות שלי היו חברים. חששתי מענייני הלינה בשטח אבל בעיקר חששתי מענייני הבנות: 24 שעות??? 10 ימים???
יצאתי למסע כי רציתי משהו לעצמי! שהוא רק שלי. בלי הבעל, בלי הילדים, רק אני ואני חייבת להגיד שמהר מאוד ההתרגשות דחקה את החששות הצידה וכבר רציתי לצאת למסע: ליהנות, להתמסר, לחוות, לשחרר, לצחוק, לשיר, להקשיב, לספר…
ובסוף? במאגמה כמו במאגמה – נהניתי בטירוף!!! חזרתי עם חיוך ענק על השפתיים ועד היום אני ממשיכה להנות בכל הזדמנות שבה אני נפגשת עם המאגמות.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
הרבה מוזיקה, הרבה נשנושים, סוכריות, מסטיקים, פירות יבשים ושלל תופינים. והכי הכי חשוב את עצמי – בדיוק כמו שאני בלי מסכות.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
מגבונים. הם מתאימים לטוסיק של תינוקות, לכתם על הבגד או לאבק על המדף. אני לא בקטגוריה הזאת אז מבחינתי זה מיותר. כשהייתה מקלחת זה היה פינוק ומותרות וכשלא היתה? יאללה לשק"ש! גם ככה היינו ממש עייפות.

נרדמת באוהל?
קטן עלי אוהל. דרך אגב, כשקר ועוד רגע הרוח מעיפה לך את האוהל בזמן ששחפים מקרקרים לך במוח, מזל שאת מאוד עייפה.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
אם בא לך לשיר, אם בא לך לצחוק, אם בא לך לאכול משלל התופינים שאני סוחבת איתי, אז יאללה תעלי לגי'פ.

רגע במסע שלא תשכחי:
את השניה ההיא שבה הצלחתי לשכנע חברה לרדת באומגה ואז מצאתי את עצמי לבד עם פחד הגבהים האישי שלי במפגש פנים מול פנים. הרגע שבו אני מתמודדת עם הפחד ונהנית מכל רגע על הכבל בדרך למטה הוא רגע של ניצחון.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
לא אחד אלא הרבה: לקחתי חברות מדהימות שמלוות אותי מאז יום יום בווטסאפ ובחיים. אלו חברות שהפכו למשפחה השנייה שלי, לאחיות המדהימות, האוהבות והתומכות שלי.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
ממשיכה בשמחה להיות האישה שאני על כל תפקידי : אמא, אישה, בעלת קריירה וכו' ואוספת עוד הרבה חברות – אחיות חדשות.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
אם הגעת לכאן סימן שמגיע לך. מגיע לך לתת לעצמך, להשתחרר, לשחרר וליהנות.

ולסיכום – משהו למאגמה?
מאגמה זה לא רק מסעות, זה בית חם לכל מי שבוחרת להצטרף למשפחה. זה מפעל מדהים של נשים חזקות, מלאות באנרגיות חיוביות ובהרבה כיף!

דילוג לתוכן