עינת אורניג היא המנכל"ית של עמותת תעשיידע שמחברת ילדים אל מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הישראלית והיא כנראה האישה היחידה שהגיעה למסע עם סנדלי ערב וג'קט. איזה עוד דברים מיותרים היא הביאה למסע ומה היא לקחה ממנו? כל אלה ועוד, בשאלון:
מגלה בת כמה את?
כבר לא צריכה אישור הורים כדי להצטרף למסע J
מאיפה?
נולדתי וגדלתי בבאר שבע. נתתי צ'אנס לתל אביב במשך כמה שנים וחזרתי למקורות לא רחוק מבאר שבע ל- UPPER YAVNE תמיד אשאר דרומית בנשמה!!
משפחה לא בוחרים?
רווקה, יש לי שני אחים, אני הסנדוויץ', קשורה למשפחה שלי. עכשיו האחים שלי ואני יוצאים לטיולון קולינרי של שאוורמות שוות בצפון ונעשה טעימות בכמה מקומות שצבענו מראש שהם מאסט. אנחנו עושים מלאן דברים כיפיים כאלה. שני ההורים שלי עלו לישראל מרומניה כשהיו ילדים ובנו את עצמם בארץ, אמא שלי חיפאית ואבא שלי באר שבעי. היא עברה לדרום בעקבותיו.
ורק בשביל הרזומה:
אני מגיעה מעולמות החינוך, יש לי תואר שני במנהל חינוכי, ניהלתי בית לנוער בסיכון ועבדתי שנים עם האוכלוסייה הזו, הרבה ממה שאני יודעת היום אני חייבת לילדים שפגשתי אז.
היום אני מנכ"לית עמותת תעשיידע – עמותה שהלוואי שהייתה קיימת כשהייתי ילדה!!
אנחנו מחברים את הילדים אל מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הישראלית והעוצמה האדירה שיש בה ובעיקר עוזרים להם להבין במה הם טובים, איפה הם היו רוצים להשתלב ומה רוצים לעשות כשיהיו גדולים.
לפני המסע: חוששת או נרגשת?
מאד מאד התרגשתי, בגלל הקורונה והאינטנסיביות של העבודה לא טסתי כמה שנים וזה היה הטיול הראשון שלי אחרי הרבה זמן, רציתי לתת לי מתנה.
מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
מכנסיים קצרים שלא הייתי בטוחה שאצטרך ובקבוק המים הסגול התרמי שלי שהיה איתי בכל רגע. תיק קטן שאפשר להסתובב איתו במקום התיק הגדול – נזכרתי שהבאתי אותו רק ביום האחרון, אבל בשוק במרקש הוא היה בול!
מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
בגד ים, סנדלי ערב, ג'קט (חשבתי שאני יוצאת לפגישות שם J)
מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
כדי להיות הג'יפ שלא מפסיקים לצחוק בו ועוד מיליון סיבות שתגלה רק מי שתיתקע איתי בג'יפ.
רגע במסע שלא תשכחי:
לשכב למעלה על הדיונה בסהרה. להירדם באמצע שום מקום על החול, להתעורר למראה העוצמה הזאת, לרגע לא לזכור איפה אני ואת החיוך שחייכתי כשהכל התחבר חזרה. לא אשכח. וגם חברה למסע שאמרה לי – "זה המסע שלך אל תצופי בו.."
דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
חברות לחיים. החלטתי לצאת למסע לבד וחזרתי עם חברות שנכנסו לי ללב. יצרנו את השפה שלנו ואם אני בקטע של דרינק, הן מצטרפות למשפחת החברות שבא לי לצאת לשתות איתן (זה מועדון מאד אקסקלוסיבי), אה.. כבר עשינו את זה J
וגם: לנסות לזכור שזה המסע שלי – החיים עצמם, לחיות בשבילי ולייצר כמה שיותר חוויות שאזכור.
איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?
עם המשפחה שלי (בן זוגי והילדים) בחופשה משותפת, משלבת איזון של קריירה בגבולות נורמאליים עם סיפוק וחיי משפחה וחברה.
טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
לא לעשות חבילה לטלפון!!! להתנתק כמה שאת יכולה ורק במקומות עם קליטה לעדכן שהכל בסדר, להתייחס לטלפון כמצלמה ולצלם את הרגעים שתרצי לזכור (או לשלוח לשאלון נשים שהן מאגמה;))
ולסיכום: משהו למאגמה?
תודה על הצוות שאתן, תודה על הצוותים שיצרתן – בזכותכן זה היה מסע שילך איתי ויישאר איתי בכל כך הרבה נקודות בחיים.