היא מנהלת בכירה בחברת קימברלי קלארק (חוגלה), היא הקימה קהילות ותוכניות לימודים שמחברות דתיים וחילוניים ומאז שהיא מילאה את השאלון היא כבר הספיקה לצאת לעוד מסע של מאגמה צ'אלנג'…. מה הדבר הכי מיותר שהיא לקחה איתה למסע ומה היא לקחה משם לחיים? התשובות בשאלון של רחל אורן
מגלה בת כמה את?
בת 54
מאיפה?
נולדתי בבת ים וגדלתי בחולון – "חובתית" (חולון – בת ימית) גאה, עם זיכרונות ילדות קסומים.
לפני 26 שנים, לקראת הרחבת המשפחה שלנו חפשנו מקום נחמד לגור בו וכך הגענו למושבה רעננה.
משפחה לא בוחרים?
ואני זכיתי במשפחה מקסימה: הורים שהם דוגמא קטנה למדינה שצמחה. אמא היא בת יחידה לזוג הורים שברחו מפולין ואבדו את משפחתם בשואה ואבא נולד ברומניה בכפר קטן ובעקבות כניסת הגרמנים – עזב את ביתו בגיל 13 בדרכו לישראל. הם נפגשו בישראל והקימו את משפחתנו הקטנה – אחי הגדול ואני. אני אמא גאה לבתי חן ולבני רואי ורעייה לבעלי מאיר, הורי לצידי עד היום ואנחנו חלק משבט שמואלי (שמי מבית הורי) – משפחה ענפה של ארבעה דורות ו-120 בני משפחה.
ורק בשביל הרזומה:
אני מנהלת בקימברלי קלארק ( חוגלה) וכבר עשר שנים עוסקת בהטמעת חדשנות ובניית שרשרת אספקה המותאמת לעולם הקמעונאות המתפתח ולהרגלי הצריכה החדשים שלנו. בהתבוננות לאחור אני מבינה שלאורך השנים עסקתי בהובלת שינויים והטמעת חדשנות (לא רק טכנולוגית): בצבא הייתי בסגל ההיאחזות הראשונה שהוקמה על ידי גרעין נח"ל חילוני ודתי ומעבר להקמת ההיאחזות יצרנו קהילה משותפת שמרכזה חיים תוך כיבוד הדדי, בהמשך עבדתי ב"אופרה הישראלית החדשה" וזכיתי להיות חלק מהקמת בית האופרה המדהים של תל אביב, עם הולדת ילדיי ומכיוון שבעלי שומר מצוות, הצטרפנו לקהילת תל"י רעננה, תוכנית לימודים שמאפשרת לילדים להכיר מסורת ושורשי ישראל על כל גווניה. כיו"ר העמותה ויחד עם צוות הורים מסורים עמלנו בהתנדבות במשך שנים על הקמת בית ספר תל"י ברעננה – בית ספר ממלכתי המעניק לילדים הזדמנות להתחנך ממקום של הכרות וכיבוד המקורות, ערכי מורשת ישראל, אהבת המדינה וחינוך לחיים בקהילה מכבדת ומכילה שלל גווניה.
לפני המסע – חוששת או נרגשת?
נרשמתי למסע לחבל שנגרילה שישה חודשים לפני היציאה, הוקסמתי מהיעד ומההזדמנות לצאת למסע ג'יפים רק עם נשים, רשמתי ביומני ו"שכחתי"… ההתרגשות לקראת המסע החלה להתגבר לאחר המפגש שקיימנו בניר צבי בו הכרתי את השותפות למסע ואת צוות מאגמה המדהים שאז עוד לא ידעתי עד כמה יהיה מדהים. יצאתי ללא שום חשש ועם ציפייה גדולה למסע מופלא.
מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
כל מה שאפשר לי לא להפסיק לצלם ( סוללות טעינה, מטענים למיניהם). אבל באמת הבאתי את עצמי ופתיחות לקבל ולהתמודד, השארתי בבית את כל מה שקשור לשגרת חיי.
מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
סנדלים ( היה קר)
נרדמת באוהל?
כל יום במסע היה גדוש באירועים, כך שנרדמתי בקלות בכל מקום אליו הגענו.
מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
אני לא בטוחה שכדאי להיתקע איתי בג'יפ ? אבל אם כן תמיד נמצא את הדרך להשתחרר ולהתקדם.
רגע במסע שלא תשכחי:
חזרתי עם מאגר אין סופי של רגעים קסומים שקשה ממש לבחור
דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
נזכרתי בעצמי ובקסם שבהכרת עולמות אחרים ורכשתי חברות חדשות .
איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
שאלה מצוינת
טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
ראשית, כל הכבוד על ההחלטה לצאת למסע – כבר נתת לעצמך מתנה.
הטיפ שלי: בואי פתוחה לכך שיהיו הפתעות – רובן מקסימות ועם חלקן תצטרכי להסתדר .
ולסיכום – משהו למאגמה?
תענוג לפגוש חברה וחבורת נשים שפועלים (מעבר לעבודה) לעשות רק טוב ובדרך הכי טובה שאפשר.
החשיבה שלכם על מי שיוצאת אתכם למסע והדברים הקטנים שעושים את כל ההבדל ,הם המפתחות להצלחה.