נשים שהן מאגמה – השאלון – שרית הראל

שרית אמיתי הראל היא אמנית רב תחומית שלא מפחדת מעולם העסקים והנד"לן ונהנית לייצר חיבורים בין אנשים. ממה היא חששה לפני המסע? איזה רגע היא לא שוכחת? ומה היא לקחה מהמסע לחיים? על כל אלה ועוד – בראיון     

מגלה בת כמה את? 
ברור שמגלה, לא גנבתי שנים מאיש. בת 53.

מאיפה?
גדלתי בבירת עמק יזרעאל, עפולה. ילדות של רגליים יחפות על שבילים מוריקים, גבעטרון, שכונה של שנות ה 80 עם מיזוג גלויות מקסים, שכנה הונגריה שאפתה את עוגות הקינמון שהייתי משלמת הרבה כדי לאכול שוב, שכן אוסטרי שניגן על פסנתר, וסבתא פרסיה עם הקבבים בלאפה הכי טעימים בעולם.
משם לצבא, שירתתי בלהקה צבאית ומכיוון שלא היה לנו בסיס קבע, עברתי להרצליה וגרתי בה כעשור. 
עם בן זוגי עמית הצפנתי לעמק חפר, ביתן אהרון וכפר וויתקין ומשם לקיסריה בה אנחנו גרים עד היום, למעט ארבע שנים שחיינו בבית הבובות המושלם עם המון "ברביות וקנים" הקרוי סן דיאגו שבקליפורניה.

משפחה לא בוחרים? 
נשואה בהמון אהבה ושמחה לעמית הראל, הסופרמן המושלם, אנחנו זוג דביק שמבלה המון שעות יחד. אני אמא לארבעה ילדים מוארים שכל רמ״ח ושס"ה אבריי נתון להם. הם היתדות שמחזיקים את ״האוהל״ שלא יתעופף לכל עבר. מחוברת מאוד למעגל החברים שלי שהוא הקרקע שלי לצמיחה. האהבות הגדולות בחיי הן חיות: בביתנו שלושה כלבים, חתול ועוד גור חתולים שבתי אספה נטוש מהבסיס הצבאי. 

ורק בשביל הרזומה:

• עוסקת בראש ובראשונה באומנות על שלל גווניה, או בשפה פלצנית: אומנית רב תחומית. האומנות ובפרט הפיסול הם הפסיכולוג או תא הווידוי שלי, הרוח מתחת לכנפיי.
• בשנים האחרונות התמחיתי בהדרכת הורים ובהדרכת קבוצות מטעם מכון אדלר ולדאבוני נקלעתי גם לעולם העסקים והנדל"ן.

מחזיקה באפשרות להתקיים בעולמות מקבילים, שונים במהותם, אך מאזנים אלו את אלו.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
אני מתרגשת כמו ילדה משלל דברים: מוסיקה, עץ בגינה שלי שהתכסה בפירות, מחוות אנושיות שמיטיבות עם הזולת, תוצר מוצלח של אומנות.
לפני המסע עם מאגמה, חששתי בעיקר מהפן החברתי. חייבת לומר שחששותיי התבדו. היה מצוין מבחינה חברתית ובכלל.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
אוסף אינסופי של מוסיקה שאני מלקטת במשך שנים. הנייד שלי היה מחובר נון סטופ למערכת השמע בג׳יפ וזה היה אחד הגורמים המהנים בדרך.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
בגד ים. היה קריר ממש.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
כל תשובה תישמע שחצנית. אולי הקשבה. אני יודעת להקשיב רוב קשב.

רגע במסע שלא תשכחי
כשהחלטתי לשיר לבנות בקבלת השבת בסהרה. עבר בינינו רעד שהתחיל בהתרגשות הגדולה שלי והמשיך בהדהוד בלבבות.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע
הביחד הנשי.

בשנים עברו נשים חיו יחד בהרמוניה, חיזקו אחת את רעותה, נשענו על חברותיהן, גידלו יחד את צאצאיהן .כמה זה מרפד את הנשמה ומפרה ומלא בעוצמה.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?

חולקת את חיי בין מקומות שונים, מסיימת תהליכים עסקיים ומשפטיים, מרימה תערוכות משל עצמי ומשלבת בהן אומנויות אחרות, מסיימת לכתוב ולערוך את הספר שהתחלתי.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?

לפגוש את חברותיך לג׳יפ מבעוד מועד הנסיעה, להכיר ולתאם ציפיות.זה היה הדבר הכי בונה וחכם שעשינו אנחנו.

ולסיכום: משהו למאגמה?

אתן תצריף נשי משובח ומפואר, תשמרו על הטוב הזה שהצלחתן לייצר.

אתן קשובות, נעימות, מלאות באמפטיה, חושבות תמיד עשרה צעדים קדימה, מתוקתקות, ומבחינתי, פורצות דרך. לטייל באופן כ״כ אינטנסיבי, כשאחריות ענקית מוטלת על כתפיכן ולראות איך לעולם לא איבדתן את סבלנותכן ואת העשתונות ונותרתן נטולות ביקורת או איזושהי נימה של ציניות, היה מבחינתי מעורר השראה.