דפנה גיל

איך מסכמים מסע כזה במילים?
לקח לי כמה ימים להתאושש , לעכל
ולהתבלט אם לכתוב על המסע הזה בפייסבוק בתקופה כל כך קשה למדינה שלנו.
ובכל זאת, רוצה לכתוב שזו היתה מתנה שלי לעצמי.
הרבה זמן חלמתי לצאת למסע שטח כזה. והחלטתי שזה הזמן. לברוח קצת ממה שקורה כאן.
זה היה מסע שטח נשי, שבו כל אחת לקחה פסק זמן מהמציאות שבה אנו נמצאות.
זה היה מסע חלומי ואין מספיק מילים לתאר את החוויות שעברנו.
המסע כלל נהיגת שטח עצמית בג'יפים,
שייט בקאנו (נגד הזרם!) , שנירקול בחוף טורקיז מלא בדגים מכל הסוגים וכל הצבעים,
שייט ברפסודה אל מתחת למפל ענק.
טבלנו בנחלים ובמעיין מים חמימים,
הגענו לכפרים נידחים, פגשנו אנשי שבטים, אחד מהם-  שבט אייטה, שחיים בלב הג'ונגל, רוחצים כלים בנהר ושם הם גם מתרחצים,
רקדנו עם ילדי השבט, שיהיו כל כך שמחים ומאושרים ממה שיש להם, לא מכירים משהו אחר.
טיילנו בין טראסות האורז של בנאווי,
נסענו בג'יפני – שזה מיני אוטובוס מקומי וצבעוני.
העם הפיליפיני היו כל כך נחמדים אלינו. הנופים מרהיבים, טבע פלאי כל כך!
מזג האוויר הטרופי גם הוריד עלינו גשמים, כולל בעודנו טובלות בבריכה, או באמצע טיפוס רגלי באחד הכפרים – הכל היה חוויה!
את כל הטוב הזה הובילו צוות מאגמה, במקצועיות וארגון מא' עד ת' .
חזרתי עם המון תמונות, אבל בעיקר עם המון חוויות שיישארו איתי לעד.
היה קסום.